Chilik Arad
��ייר, אדריכל ופסל ישראלי

Chilik Arad

The basics
Quick facts
Intro
��ייר, אדריכל ופסל ישראלי
A.K.A.
Hilik Arad
Gender:
Male
Places:
Work field:
Birth:
1927(Kutno, Kutno County, Łódź Voivodeship, Poland)
Death:
2 September 2017
Biography menu
Menu

Jump to

Introduction קורות חיים עבודתו ראו גם לקריאה נוספת קישורים חיצוניים הערות שוליים
The details
Biography

Introduction

יחיאל (חיליק) ערד (פלוצר) (1927 - 2 בספטמבר 2017) היה צייר, אדריכל ופסל ישראלי, איש קיבוץ סער.

קורות חיים

ערד נולד בשנת 1927 להינדה ויהודה בעיר קוטנו שבפולין, וב-1933 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. הוא התגורר בתל אביב, למד בבית הספר "תחכמוני", ובתיכון בבית הספר המקצועי "מקס פיין", בו למד שרטוט טכני, והיה חניך בתנועת "השומר הצעיר". בשנת 1946 התפרסמה הכרזה הראשונה שלו, כרזת "נקרע את הספר הלבן". הכרזה הובלה בראש ההפגנות נגד הספר הלבן. בראשית מלחמת העצמאות נפל אחיו, משה פלוצר (1924–1948), בקרב שיירת יחיעם. לימים תכנן ערד את אתר ההנצחה במקום נפילת השיירה.

כחלק מחברותו בתנועה היה ערד מהגרעין המיישב של קיבוץ סער שעלה לקרקע בשנת 1948. הוא למד ציור בסטודיו אבני ואצל יוחנן סימון, יחזקאל שטרייכמן ומרסל ינקו. בהמשך למד אדריכלות בטכניון. לאחר לימודיו עבד שנים במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. בעבודתו בקיבוץ הארצי הושפע מעבודתו של שמואל מיסטצ'קין שעבד יחד איתו. מיסטצ'קין למד בבית ספר הבאוהאוס ונחשב לאחד האדריכלים שהשפיעו על הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל. לאחר עבודתו בקיבוץ הארצי פתח משרד עצמאי בקיבוצו, סער, אותו סגר בעקבות המיתון שגרמה האינתיפאדה השנייה. בשנים שלאחר מכן התמקד בתחום פעולתו הראשון - ציור.

ב-2013 יצא ביוזמתו הספר "הבית, המקום - מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" (הוצאת יד יערי) אותו ערכו במשותף יובל דניאלי ומוקי צור. הספר מסכם את פועלו החל משנות ה-50 ועד לעבודה האחרונה שיצר בגבעת חביבה ב-2011.

ערד היה נשוי לנעמי ולהם שלוש בנות. נפטר ב-2 בספטמבר 2017.

עבודתו

במהלך השנים תכנן ערד בתים, מבני ציבור, קיבוצים ויישובים ואתרי הנצחה רבים. כן עסק בהכנת תפאורות. במבנים שתכנן הרבה להשתמש בבטון חשוף, חומר מקובל באותה תקופה ששימש אותו לאתרי הזיכרון.

ערד הקפיד להגיד "אתרי זיכרון והנצחה" ולא להשתמש במילה "אנדרטה". לטענתו, אנדרטה היא מונומנט שיוצר ריחוק בין האדם לבין המוצג לעומת אתר זיכרון שבא לקרב ולהכניס את המבקר לתוך החוויה. בחלק גדול מאתרי ההנצחה שתכנן המבקר יכול לצעוד ב"תעלות קשר" או להיכנס אל חדר זיכרון בפנים האנדרטה.

  • אתר ההנצחה בביתניה עילית, 1964
  • אתר ההנצחה לשיירת יחיעם בסמוך לצומת כברי, 1969 (תוספת לעמוד הזיכרון שבנה אשר חירם ב-1950)
  • אנדרטת חטיבת יפתח בנגב ליד צומת קמה, 1969
  • אנדרטת יד לבנים לחללי קריית טבעון, 1970
  • אנדרטת משמר הגבול ליד מחלף עירון, 1980
  • בית יד יערי בגבעת חביבה, 1982
  • אנדרטת חטיבת גבעתי במצודת יואב, 1983
  • אנדרטת נירים (דנגור), 1985

ראו גם

  • ערכים על מבנים ואתרים שתכנן יחיאל ערד

לקריאה נוספת

  • מוקי צור, יובל דניאלי (עורכים), הבית, המקום: מתיקיו של המתכנן חיליק ערד, גבעת חביבה: יד יערי ('אדריכלות הקיבוץ בישראל'), תשע"ג 2013

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחיאל ערד בוויקישיתוף

הערות שוליים