Introduction
בני ברמן (18 בנובמבר 1938 – 8 באפריל 2002) היה זמר ויוצר שירי עם ישראליים, מהבולטים בזמרי סוף שנות ה-50.
ביוגרפיה
נולד בנתניה למשפחה דתית. בנעוריו למד בבית הספר הימי במכמורת, משם נולד הקשר שלו לשירי ים. את הקריירה האומנותית שלו החל בצה"ל כחבר במספר להקות צבאיות, החל בצוות הווי הנח"ל, אחר כך שימש כאקורדיוניסט בלהקת פיקוד הצפון, ולקראת סוף השירות הצבאי בשנת 1958 כחבר צוות הווי פיקוד דרום.
שיריו עסקו בעיקר בים ובבני אדם. הוא הלחין את מנגינות השיר בעצמו, לרוב שיריו אף כתב את המלים, וליווה את עצמו בגיטרה. בהמשך ערך מסעות בים ביאכטה שלו, והם שנתנו לו השראה לשיריו. כאשר סיים את מסעותיו הימיים, בשנת 1988, המשיך בהקלטות, אך אלבומיו לא זכו להצלחה מסחרית. הוא המשיך להופיע במועדוני זמר, ובמקביל החל לעבוד כצלם עיתונות.
בשנותיו האחרונות חלה בסרטן ונתן פומבי לעובדה זו במספר ראיונות לעיתונות.
לפני מותו התקיים ברדיו מצעד הצדעה למורשתו. הוא נפטר בשנת 2002, ונטמן בבית העלמין שיכון ותיקים בנתניה. על מצבתו נכתב - "זמר ויוצר, מחלוצי הזמר העברי".
על שמו קרוי רחוב בשכונת עיר ימים בעיר נתניה.
בין שיריו הידועים
- "שיר הליצן".קיים גם בגרסה ביידיש דאָס ליד פֿונעם לץ. תרגום יניב גולדברג,ביצוע יוני אילת. 15 במרץ 2022
- "בפונדק קטן", משתתף בשיר גם אריק מחקה החיות, שהיה אז אחד האמנים הפופולריים במדינה בקולות נץ, אופנוע וים.
- "חיי אדם"
- "שני קבצנים וחמורון אחד"
- "לא כל יום פורים" ("מלך ליום")
- "יש כוח יש עבודה"
- "פרידת המלח"
- "כמה טוב"
- "נערה מאיי יוון"
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא בני ברמן בוויקישיתוף