רבי ברוך הגר (תרנ"ה, 1895 - ב' בחשוון תשכ"ד, 1963) היה מייסדה והאדמו"ר הראשון של חסידות סרט-ויז'ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה. מכונה על שם ספרו "מקור ברוך".
קורות חייו
נולד לרב ישראל הגר בעל ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך לרבנות על ידי הרב מאיר אריק והרב אברהם מנחם מנדל שטיינברג. בשנת תרע"ד נישא להעני, בתו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלז ממנה נולד לו בן. לאחר תקופה התגרש ובשנת תרפ"ד נישא בשנית לצירל בת רבי אליעזר ניסן הורוביץ מצפת (בנו של רבי נפתלי חיים הורוביץ), ואלמנת הרב מרדכי יהודה אדלר.
בתרפ"ג (1923) נתמנה לרב חסידי ויז'ניץ בפוליען ריסקווה (חבל מרמורש), במקביל לרב אברהם יששכר בער איזקסון שכיהן כרב חסידי קוסוב. בשנת תרפ"ח (1928) לא היה בידי קהילת פאליען ריסקווה להחזיק שני רבנים, ולכן הוא עבר לכהן כרב בקוצמן. מתרצ"ו (1936) שימש כרב בסירט. הרב ברוך היה רבה האחרון של העיירה סירט בבוקובינה, קודם שגירשו את תושביה היהודים לאוקראינה, בימי השואה. תחת הנהגתו זכו החיים הדתיים בעיר לתנופה רבה, הוא יזם הפעלתו של בית תמחוי לנצרכי העיר, וכן ארגן מגביות עבור משפחות נזקקות. הוא הידק את הפיקוח על שחיטת ושיווק הבשר הכשר, וכן פעל להעלאת רמת הלימודים בתלמוד תורה. הקים את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא" שבה למדו כ-50 תלמידים והתקיימו בה גם קורסים ללימוד מקצועות שונים לצורכי פרנסה.
פעילותו הציבורית החלה עוד ברומניה במסגרת אגודת ישראל, כאשר בין השאר נסע לבוקרשט לפני השואה בראשות משלחת, כדי לדבר על לב הממשל הרומני במטרה שיבוטל האיסור על סגירת חנויות בשבתות. נסיעה ארוכה זו באמצע החורף עלתה לו בבריאותו והשפיעה במיוחד על ריאותיו. בעקבות כך נהג לנסוע מדי קיץ לעיר הקיט דאבוס שבשווייץ.
בימי השואה הוגלה לטרנסניסטריה, וכשנתיים וחצי שהה בדז'ורין, שם הקים מטבח ליהודי הגטו, בסיוע תמיכה שנשלחה אליו מאת אחיו רבי אליעזר. בהשתדלות האחים רבי חיים מאיר ורבי אליעזר נפדה מהגטו והועבר לטשרנוביץ ומשם לברשוב ברומניה. אחרי המלחמה הקים מחדש מוסדות יהודיים בקרב הפליטים, כמו תלמודי תורה ומקוואות. הפליטים שחזרו לסירט ביקשו ממנו לשוב ולכהן כרבם, אך הוא סירב והועיד את פניו לארץ ישראל. בשנת תש"ו שהה באנטוורפן יחד עם אחיו רבי חיים מאיר, שם פעלו לכינון מחדש של אגודת ישראל. באנטוורפן התבקש על ידי תושביה היהודים לכהן כרבם, כשלצורך כך שתי הקהילות "מחזיקי הדת" ו"שומרי הדת" אף היו מוכנים להתאחד תחת הנהגתו כרב ראשי, אך הוא סירב.
בשנת 1947 עלה לארץ ישראל, ובאוגוסט של אותה שנה התיישב בחיפה (קבלת הפנים הייתה בשבת, י"ג באב תש"ז). הוא פתח בית מדרש ברחוב ביל"ו, והקים את ישיבת יחל ישראל. בתחילת שנות ה-50, הגה את הרעיון להקמת "רמת ויז'ניץ" - שכונה לחסידי סרט ויז'ניץ. בשנת 1952 החלו ההכנות להקמת השכונה. שותף פעיל בהקמת המוסדות ובבניית השכונה בחיפה היה בנו-חורגו הרב נפתלי חיים אדלר.
היה חבר מועצת גדולי התורה.
נפטר בב' בחשון תשכ"ד (1963) ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. חלק מדרשותיו ודברי תורתו לוקטו והודפסו בספר "מקור ברוך". על שמו נקרא רחוב מקור ברוך בחיפה.
משפחתו
- בנו הרב אליעזר - מילא את מקומו כאדמו"ר מסרט ויז'ניץ, עד פטירתו, כיום ממלא מקומם נכדו - בנו הרב יעקב.
- בנו הרב משה, שימש כראש הישיבה.
- בתו מרים (נפטרה כ"ד באייר תשע"ה) הייתה נשואה להרב אליהו שטרנבוך, אב"ד של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן.
- בנו החורג (בן אשתו השנייה) הוא הרב נפתלי חיים אדלר, חתנו של אחיו, רבי חיים מאיר הגר.
- מאשתו הראשונה נולד לו בנו הבכור יחיאל מיכל יעקב (כ"א בניסן תרפ"ב, 1922 - י"ד באדר א' תשנ"ז, 1997) שכשעלה לארץ ישראל ב-1933 שינה את שמו לחלוץ-הגר. בנו ישראל עסק ביהלומים והיה תורם גדול ומקורב לחסידות ויז'ניץ ולחסידות בלז.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' כז-נז.
קישורים חיצוניים
- נתן אליהו רוט, "מקור ברוך" בתוך קדוש ישראל חלק ב' פרק כ"ג באתר היברובוקס.
- אהרן סורסקי, דרך חייו של האדמו"ר ר' ברוכ'ל זצ"ל, בית יעקב, גיליון 165/166, תשרי תשל"ד (1973), עמ' 15–19, באתר היברובוקס
- רות בונדי, המזוזה בשערי חיפה, דבר, 5 בדצמבר 1958, המשך
- ברוך בן ישראל הגר (1895-1963), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
| שושלת אדמו"רי קוסוב • ויז'ניץ | ||
|---|---|---|
| אבי השושלת | יעקב קופיל חסיד | |
| חסידות קוסוב | מנחם מנדל מקוסוב (אהבת שלום) • חיים מקוסוב (תורת חיים) • יעקב שמשון מקוסוב • משה מקוסוב (לקט עני) • חיים הגר השני • אברהם יהושע העשיל מקוסוב–זלישטשיק • שרגא פייבוש הגר | |
| חסידות זבלטוב | דוד מזבלטוב (צמח דוד) • יעקב הגר מזבלטוב • מנחם מנדל הגר מזבלטוב | |
| חסידות רדוביץ' | יוסף אלתר מרדוביץ' • משה מרדוביץ' (ויקח משה) • ישראל מרדוביץ' | |
| חסידות ויז'ניץ | חמשה דורות ראשונים: מנחם מנדל מוויז'ניץ (צמח צדיק) (דור 1) • ברוך מוויז'ניץ (אמרי ברוך) • ישראל מוויז'ניץ (אהבת ישראל) • בניו אליעזר הגר (דמשק אליעזר) • חיים מאיר מוויז'ניץ (אמרי חיים) אחרי מותו של 'האמרי חיים' התפלגה החסידות: החסידות בישראל: משה יהושע מוויז'ניץ (ישועות משה) , בניו ישראל מוויז'ניץ ומנחם מנדל מוויז'ניץ-מרכז ואחיינו ישראל אליעזר אדלר מדז'יקוב-ויז'ניץ החסידות במונסי: מרדכי מוויז'ניץ מונסי , בניו; ישראל מוויז'ניץ מונסי • מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ קיימישא לייק • יצחק יוחנן מוויז'ניץ ויליאמסבורג • דוד מוויז'ניץ לונדון • אהרן מוויז'ניץ מונטריאול • ברוך שמשון מוויז'ניץ בית שמש • יעקב יוסף מוויז'ניץ בורו פארק | |
| חסידות סערט ויזניץ' | ברוך מסערט-ויז'ניץ (מקור ברוך) • אליעזר מסערט-ויז'ניץ (חכמת אליעזר) • יעקב הגר | |
| חסידות וישיווה | מנחם מנדל מוישיווה (שארית מנחם) • ברוך הגר • חיים יהודה מאיר הגר • נפתלי צבי הגר | |